לא מאמין שבסוף שחכתי...
לעדכן פה!! חחחחחחח
אני מניח שזה די כזה מובן מה היו התוצאות של יום רביעי לא? (-;
קודם כל יום שלישי אכן יצאנו לאכול עם האנשים מהעבודה והיה ממש נחמד. מצב רוח גדול לא היה לי בגלל הציפיות למחרת למשפט. אבל אחרי שיקולים רבים לקחתי איתי את המצלמה והיה ממש נחמד כזה. האוכל לא היה הכי טעים המחירים היו גבוהים אבל ישבנו כולנו בכיף כזה צחוקים וכל זה הזמן ממש עבר מהר והגעתי הביתה בערך ב 2 לפנות בוקר כמעט והלכתי לישון מבלי להעלות תמונות אפילו.
את התמונות העלתי למחרת בלילה כשחזרתי הביתה והן זכו ישר ללא מאט תגובות ולייקים וכאלה.
את רביעי התחלתי בשעה 5:55 בבוקר!
הבוקר הזה נורא הזכיר לי את הצבא, לקום ממש מוקדם בקור כשעוד חושך ואין חשק בכלל...
נסעתי לאן שהיה צריך להגיע וכמובן שהקדמתי כרגיל וחיכיתי הרבה לעורך דין שלי.
אני לא בעד לפרט מה היה אבל זה נגמר בזה שיש לשופטת להחליט על סכום בין טווח שהמקסימום הוא 35,000 והמינימום תודות לעורך דין המשונה אך כן מוצלח שלי 0!!
החלק הטוב שאחרי כחצי שעה שם התיק בעצם נסגר וזהו! נשאר רק ההחלטה עם הסכום שכמו שהעורך דין אמר יכולה להגיע עוד מספר ימים שבוע שבועיים חודש וכה...
משם המשכתי לעבודה מחשב כמה זמן יקח לי כדי לשלם 35,000... לקראת סוף יום העבודה העורך דין התקשר והפתיע אותי שכבר יש פסק דין!
לבסוף השופטת החליטה על 5,000!! שיחסית לכל החרא הזה שהתחיל מ 300,000 זה כלום!
למרות שהלך לי המון כסף על כל החרא הזה אני שמח שזה נגמר וכל זה.
כשהגעתי הביתה התחלתי להבין שאני דווקא שמח ממש ודי מאושר... כלומר אם הרגשתי שאני במינוס של 300,000 בבנק שאין לי אותם בכלל, והייתי לחוץ כי מתחילים סוג של אאוטסורסינג בעבודה אז פתאום אני בפלוס לא הכי קטן אפילו בבנק, עד שיפטרו אותי אחרי אאוטסורסינג אחרי שהכל יתרחש יהיה לי כבר מספיק ניסיון להמשיך משם הלאה אפילו ובכלל למה לחשוב על כל זה כשאני צריך לבנות לי מפרט של מחשב נייד!!!!!
ובזה בדיוק אני מתעסק בצורה די אינטנסיבית הייתי אומר... האמת הפעם מצד אחד קל לי כי אני כן מכיר את טכנולוגיות המעבדים שיש היום בשוק ושאר הרכיבים ומכיר הרבה לעומק תודות הלימודים. מצד אחר נורא נורא רע לי עם זה כי אני מחפש מעבדים עם יכולות ספציפיות ודרישות מטורפות שמכפילות את מחיר המחשבים הניידים!
אחרי יום המתנה ממושך, אין לי יותר אינטרנט דפוק של סלכלום בפלאפון. בנתיים אני רק עם WIFI עד שאעבור לאורנג' או משהו. בגלל ההמתנה הזו לא הספקתי להגיע לKSP לקנות DOK חדש...
ועכשיו אני עובד יותר על הפרויקט בלימודים... אני חש כאילו אני נתקע יותר מדי ברוב השלבים מחפש דרכים מתוחכמות מדי לביצוע המשימות ושאני נורא מפגר בזמנים... אבל כשאני מפנה מבט לפיסבוק אני קולט שחצי מהכיתה תקועים בסעיפים הראשונים כלל לא מצליחים ולא הולך להם ואני מבין שהמצב שלי דווקא טוב.
גם בשיעור האחרון איכשהו נתקענו על שיחה בנושאי אבטחת מידע והמורה איכשהו שוב "העניק" לי שיעורי בית נוספים מיוחדים. הפעם זה היה משהו מתוחכם יחסית וקשה אבל אכן אחרי כחצי שעה כנראה של ניסיונות וחיפושים הצלחתי לשלוף סיסמא מתוך מחשב שמחובר לדומיין. ואני מניח שלא צריך להסביר שהשיעורי בית האלה הפכו אותי לאיש מאוד מאוד מסוכן לחברות! חחחח
בקיצור אני כבר רואה את כל זה קורה... מחשב נייד, הרצת כל המכונות של הלימודים בלי בעיות, במקביל לינוקס בקטראק, לימודי פריצה ואבטחת מידע ולאט לאט תכנות!
אני רק שוכח שני דברים בכל העסק הזה וזה חברים/אהבה ורישיון נהיגה! כרגע שניהם לא ממש מעניינים אותי יותר מדי האמת... בעצם... הרישיון דווקא די צריך לעשות. השאר זה סתם בלתי אפשרי כזה ולא בישבילי כנראה.
אז הרי לכם פינת הצחוק להיום:
אני צריך לנסות לצלם ככה איזה יום |
בטיחות מעל הכל! |
לזה הוא קורא מגש צ'יפס? |
בסדר, אני לא מצלם, רק נוגע! |
סוף.
ואלה שמח בשבילך בנאדם.
השבמחק5 אלף זה לא סכום קטן אבל יחסית לא רע בכלל.
גם המצב רוח שלך טוב וזה העיקר.
יפה שאתה מתקדם בלימודים. בעוד חצי שנה אצטרך הכוונה שלך...
שמע מתקדם בלימודים זה בעירבון ממש ממש מוגבל... שעתיים חיפשתי איך לעשות איזה סעיף אחד בפרויקט... למחרת בדרך ללימודים פגשתי אחד מהכיתה, הסתבר שחיפשתי משהו לא ממש נכון וישר הוא הסביר לי איך מי מו מה. זה היה נורא מבאס האמת, גם העבירו אותנו כיתה שוב ונתקעתי במקום לא הכי נוח הייתי אומר עם מישהי שאני לא יותר מדי מעוניין לשבת איתה על אותו מחשב... (נו לפחות היא לא תיכנס לי שם לאתרי ספורט)גם המצב רוח לא הכי טוב... סבא בבית חולים וכל מיני בלאגנים שכאלה...
השבמחקבכל זאת קשה עם הבדידות למרות שאני מבין שאין לי מה לצפות למצוא מישהי וכל השטויות האלה...