הפוסט הראשון לעתיד

התאריך של כתיבת הפוסט באמת איננו משנה. זהו פוסט לעתיד שאני כותב על העתיד על דברים שעוד לא קרו ואפרסם אותו רק לאחר שהדברים יקרו.
במידה ואתם קוראים את ההודעה הזו זה אומר שדברים התגשמו או שנפלתי סופית או שמישהו פרסם את זה בשמי לאחר מותי.

הנבואה, זוהי אחת הסיבות הכי חזקות שגורמת לי לא מאט לחוסר פחד, ללהשאר במסגרת הצבאית, אי נפילה עם כל בת שרק תבוא ואי הליכה למישהי בתשלום.

הסיפור מתחיל אי שם בשנת 1992. לסבתא שלי היה חשד למחלת הפרקינסון, במקרים כאלה אז אני לא בטוח שכלל היו טיפולים לדבר. למרות חוסר האמונה, סבתא שלי ואימא שלי החליטו לפנות לעזרה לאדם שהן מכירות עוד מברית המועצות. אדם בשם דוד המתעסק ב… לא הייתי רוצה לקרוא לזה רפואה אלטרנטיבית… אולי יותר נכון לכתוב אדם בעל יכולות על טבעיות. מה שיצא לי להבין מפיסות המידע שהצלחתי לאסוף עם השנים ורובן הגדול בא כמובן מאימא וסבתא, דוד אהב את אימא שלי עוד מברית המועצות וכנראה זו הסיבה שהן הצליחו להגיע אליו ביום אחד וכמובן לקחת איתן את הילד הקטן בן הארבע שזה אני… דירה דווקא לא כזו רעה למיטב זיכרוני וזאת למרות הכניסה מרחוב כה מגעיל ביפו.
הוא טיפל בסבתא שלי בדרכו שלו… שבעצם הייתה להעביר יד מולה ולהסתכל בעיניים לפי זיכרונה של סבתא שלי. מאז אותו יום סבתא שלי ברוך השם לא זכרה בכלל את החשד הזה.
אך כאן לא נגמר אותו יום. צריך להעסיק את הילד במשהו הרי בינתיים… הוא פתח מגירה בשולחן והוציא משם אקדח עם כדורים. באקדח הוא לא נתן לי לגעת אך הכדורים היו לי לחיילי צעצוע למשך כל אותו הערב.

כל מה שסיפרתי עד כה היה אך ורק מזיכרוני האיש שלי! זיכרון שנראה צלול מאוד כאילו היה אתמול למרות שזה קרה כשהייתי בן 4! את הנבואה, סיפרו לי אימא וסבתא בהמשך, בחלקים ועד היום אני מנסה פה ושם לגרד מאז עוד!

בזמן שאני שיחקתי בתומי ב"חיילי הצעצוע" הוא החליט להסתכל עלי ואז התרכז… ופשוט ניבא את העתיד שלי!
אני רואה שהוא ילבש מדים בהירים של צבא בגיל מוקדם מאוד. למרות זאת הוא יתגייס לצבא מאוחר. הוא יפגוש מישהי במהלך הצבא והיא תהיה משלנו (רוסיה וכנראה עולה חדשה), הוא ימשיך בצבא ויעבוד במחשבים, אני רואה אותו עובד בחוץ לארץ בשביל הצבא והוא יתחתן מוקדם.

וכך, במספר משפטים הוא פרס בפני אימא וסבתא שלי את העתיד שלי. חלקו כבר התגשם!

עלי רק לציין שחלק לא קל מהנבואה החלטתי למרות הכל, לא לכתוב. הדברים החשובים כן נכתבו.

לאחר פרק זמן מסוים מאז אותו ערב הוא הגיע למקום העבודה של אימא שלי ושאל איך סבתא שלי מרגישה. מלבד זאת הוא שאל מה קורה אצל אימא שלי… באותה תקופה לאימא שלי הייתה בעיה רצינית עם המנהלת בסניף החנות בה היא עבדה… אימא שלי סיפרה לו בקצרה… הוא חייך ואמר שאין לה מה לדאוג כבר…
לאחר מכן מיד התחילו לקרות דברים שהובילו עד מהרה לפיטורין של אותה מנהלת והגעה של מנהלת שאותו גם אני טיפה זוכר שגם הייתה חברה טובה לאימא שלי.

היה מקרה נוסף שכרגע לא מצליח להיזכר איזו מהפעמים זו אבל הייתי ברגע מסוים ממש בסכנת חיים רצינית… אני די מאמין שזה היה אותו ערב שנער דרס אותי במהירות אדירה עם אופניים… הבעיה היא שמאירוע כזה אף ילד בן 4 לא יוצא רק!!!! עם סימן של גלגל על החולצה הלבנה שלו!!!!!! ועוד ממשיך ישר לרוץ עם החברים בגינה!!!!
יום למחרת הוא התקשר ואני לא ברור לי אם הוא וידא שאני בסדר או שהוא פשוט קבע לאימא שלי שאני בסדר… מה שהיה ברור שהוא היה מעורב!

מכאן עולות לי השאלות עד היום מה בעצם קרה בעוד מקרים לא מעטים שהייתי אמור לגמור במינימום באשפוז בבית חולים…

במהלך השנים תקופה מסוימת גם אני נקלעתי לעולם העל טבעי, חזיתי תאריך… אני ולא איש אחר! חזיתי תאריך בו אני אמור לפגוש אותה… לחילופין אולי זה התאריך בו שנינו מבינים שנועדנו זה לזו?

כמובן שיש לי חששות שזה לא יקרה, שמשהו לא נכון, או שהגורל השתנה. ולמרות זאת אני מאמין בכל כוחי!
אני מבקש סליחה אך אני מחליט שגם הפעם אשמור את התאריך אך ורק לעצמי. מה שכן, מיום כתיבת הפוסט ועד לתאריך… נשארו מספר חודשים בודדים!